הרשעת בעלים של קבוצת כדורגל הפועל ת"א בחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט - פסקדין

כללי

1.         הרקע למעשים המיוחסים לנאשמים באישום הראשון הוא מוסכם ברובו.

            לפי העובדות הלא שנויות במחלוקת עולה כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה נאשם מספר אחד הבעלים של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב.

            נאשם 2 עבד באותה תקופה כמאבטח בחברת האבטחה אבידר והוצב כשומר על ביתו של הנאשם 1 בלילה שבין ה- 8/12/12 ל-9/3/12.

2.         מוסכם על הצדדים כי היו ליד ביתו של נאשם 1 הפגנות והפרות סדר על רקע מאבקם של אוהדי הפועל תל אביב לאלץ את הנאשם לעזוב את הקבוצה שהוא בעליו. הסנגור הדגיש כי הפרות הסדר היו חמורות ביותר והגיעו עד כדי זריקת רימונים לעבר ביתו של הנאשם, רימוני עשן והלם, ולבסוף הנחת רימון רסס תחת רכבו שחנה ליד הבית שבנס לא התפוצץ.

3.         התביעה טוענת כי במועד שצוין לעיל סמוך לחצות עבר ליד ביתו של נאשם 1 ג.ת. שהיה קטין, קרוב לגיל 18, כשהוא רכוש על אופניו, הקטין עצר ליד ביתו של נאשם 1, ברחוב אופקים 31 בתל אביב וצעק "טביב בן זונה".

4.         בתגובה לאמור לעיל הגיע למקום נאשם 2 ניגש אל הקטין תפס אותו בידו, טען בפניו שהוא שוטר והורה לו להמתין עד שתגיע למקום ניידת משטרה. נאשם 2 התקשר ל-100 וביקש לשלוח למקום ניידת.

5.         בשלב זה יצא נאשם 1 מביתו ניגש לקטין ולנאשם 2, בין השלושה התפתח דין ודברים, הנאשמים הטיחו בקטין כי אוהדי הפועל תל אביב הם כפויי טובה.

6.         התביעה טוענת כי בשלב זה הנאשמים תקפו את המתלונן בבעיטות ובאגרופים בכל חלקי גופו. גם לאחר שהקטין נפל על הכביש, המשיכו הנאשמים להכותו בבעיטות לגב, לאגן ולאשכים. רק לאחר מספר דקות שהגיעה למקום ניידת משטרה, חדלו הנאשמים להכות את הקטין.

7.         כתוצאה מהתקיפה נגרמו לקטין (להלן גם: " המתלונן") חבלות בצלעות, בירך ימין, סימנים אדומים בפניו ובצווארו, שטף דם באוזן שמאל וכן נקב מרכזי בתופית אוזן שמאל.

8.         האישום השני בתיק זה מיוחס לנאשם מס' 1 בלבד. באישום זה נטען כי לאחר האירוע המתואר באישום הראשון הגיע לזירה פקד אשר חג'אג'. הקצין ביקש מנאשם 1 למסור לידיו את מכשיר ה- DVR  המשמש כמקליט של מצלמות האבטחה הממוקמות בביתו, וזאת במטרה להשתמש בצילומים כראייה.

הנאשם לא הסכים לבקשה ואמר כי למחרת יבוא לביתו איש המחשבים והוא יוכל להעביר את המכשיר לידי המשטרה.

9.         בסופו של דבר המכשיר נתפס על ידי המשטרה ביום 12.3.12 בשעה 11:00. לאחר קבלת צו מבית המשפט.

10.        התביעה טוענת כי בבדיקת המחשב התברר כי הנאשם 1 או מי מטעמו, מחק את כל הצילומים שהיו שמורים על גבי המכשיר והותיר את בסיס הנתונים של המכשיר ריק מתוכן. הבדיקה העלתה כי ביום 10.3.12 בשעה 22:53 מחק נאשם 1, או מי מטעמו, את יומן הפעולות שבוצעו במערכת המכשיר עד לתאריך זה וזאת במטרה להסוות את הפעילות שתועדה במערכת קודם לכן.

11.        נוכח מעשים אלה מיחסת המדינה לנאשם 1 עבירות של השמדת ראיה לפי סעיף 242 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק") ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 242 לחוק.

12.        באישום הראשון המדינה מייחסת לשני הנאשמים עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות (בצוותא) עבירה לפי סעף 335 (א)(2) לחוק.

13.        הנאשמים כפרו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום נאשם 1 טען כי לא היכה את המתלונן ולא מחק את צילומי מצלמות האבטחה. נאשם 2 טען כי המתלונן ניסה להימלט הוא אחז בו וכי בהמשך היו ביניהם חילופי מהלומות.

הערכת העדויות

14.        כבר בשלב זה אציין כי גרסתו של המתלונן גיא חסין, שהיה קטין קרוב לגיל 18, בעת ההתרחשות הינה מהימנה בעיני.              בהמשך אפרט בקצרה את גרסתו של המתלונן ואדגיש את הנימוקים שגרמו לי להאמין לדבריו.